תערוכות ופרויקטים
"עיר מקלט וקרן אור"
"עיר מקלט" הוא גוף עבודות עליו עבדתי בשנים 2022-2025 הבוחן את נוף ילדותי וביתי בניסיון לשים את האצבע על תחושת ה"מוכר" בחללים בהם גדלתי לצד השאלות שעולות באופן טבעי אל מול תהליך התבגרות והמשבר הביטחוני-זהותי שעוררה בנו מלחמת חרבות ברזל.
גוף העבודות הוצג תחת השם "עיר מקלט וקרן אור" בתוך התערוכה הקבוצתית "לראות את האור" שהוצגה בגלריה "על האגם" רעננה בדצמבר 2025.
סרטון 360° של המיצב "מבצר"
תיעוד הצבה של הסדרה בתערוכה
תיקון
2023
מדיה מעורבת
28 x 27
"אנא"
"אנא" היא עבודת פיסול שנוצרה כתגובה מיידית וישירה לשבעה באוקטובר. היא מורכבת מ1,000 עגורי אוריגמי שעשויים מדפי העיתונים שיצאו בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה, ומחולקים לשבעה "זרי אבל".
על כל אחד מהסרטים האלה סרט תכלת עם המילה "Lover" באנגלית, כמחווה לשיר של הזמר היהודי-קנדי לאונרד כהן. כהן כתב את השיר בארץ בזמן ש התנדב להופיע מול חיילי צהל בזמן מלחמת יום כיפור, אך התחינה ומשבר האמון בשיר לצד קורט התקווה שבהם תפסו רלוונטיות בעיני דווקא יובל לאחר כתיבתו.
"אנא" הוצגה בתערוכה "שבט אחים" בבית אריה קלנג אשדוד במרץ-יוני של שנת 2023 ונאצרה ע"י מיכל קרסני לצד עבודות של אמנים ויוצרים אחרים משלל קצוות החברה הישראלית. "שבט אחים" עסקה גם היא בפצע העצום שנפער באותה שבת ומולו ההתגייסות האזרחית האדירה וניסיונות ההתאוששות ממנו.
חרבות ברזל
עם פרוץ המלחמה התחלתי לצייר עבור משפחות וקרובים של נופלים ונרצחים ציורי הנצחה של היקרים להם בהתנדבות מלאה. הפניות לרוב הגיעו מחברים או קרובים של המשפחות. הפרוייקט המרגש והספונטני הזה הוליד תשעה ציורי אקריליק על קנבס עם דיוקנאות הנופלים ומסע רגשי לא פשוט. הדוגמאות מוצגות באתר באישור המשפחות.
משה ואליעד אוחיון ז"ל
משה ואליעד אוחיון היו אב ובן, שניהם בולטים גם בעשייתם החברתית בעיר אופקים בה וחיו וגם בכל סביבה אחרת בה נכחו. באותה שבת הם יצאו בבוק ר על מנת להגן על העיר בגבורה, ובמהלך ניסיונות אלו נרצחו. יהי זכרם ברוך.
מאי נעים ז"ל
מאי הייתה בחורה מלאת חיים וחיוך שהייתה קרן האור והאיכפתיות בכל מקום שאליו הייתה מגיעה. באותה שבת היא ברחה ממסיבת הנובה לצד חבר קרוב אך הם נרצחו במיגונית אליה הגיעו בקיבוץ בארי. יהי זכרה ברוך.
תמונתם של הדוריאן גרייס
תערוכת היחיד שלי "תמונתם של הדוריאן גרייס" הוצגה באפריל 2022 במסגרת סיום לימודיי בתיכון "אלון" לאמנויות. התערוכה עוסקת במרחב המשפחתי, האובדן בתוכו וזהותי מולו. כיאה לשם התערוכה, גם בעבודות יש משחק מול המציאות הנגלית לעין לעומת המאנות ש"חושפת" את המציאות וסודקת את האשליה ש"הכל בסדר".
